יום שבת, 28 באפריל 2012

מצעד השרמוטות


אני חייבת להודות: בניגוד לרוב הנשים שאני מכירה, אני שונאת לקנות בגדים. עם זאת, אני דווקא אוהבת להתלבש יפה, וזה גם חשוב לי. אני אוהבת חצאיות מיני, אוהבת גופיות ומחשופים, ואני עוד זוכרת איך לפני שנים חולצות בטן היו באופנה, וגם אותן אהבתי.

עם זאת, מכיוון שרוב האנשים שאני מכירה כנראה לא יאשימו אותי בפרובוקטיביות, אני מרשה לעצמי להתבטא בישירות ולומר:

אין שום קשר ישיר בין לבושה של האשה שבה אתם בוהים לבין הרצון שלה בסקס.


אין טעם להתחסד: אשה שלובשת בגדים חשופים, בהחלט לובשת אותם כי היא מרגישה שהם הופכים אותה למושכת יותר, והיא רוצה שיסתכלו על הרגליים ועל המחשוף שלה. מי שרוצה להסתיר משהו דואגת להסתיר אותו. ולמרות כל זאת, לבוש חשוף לא הופך אשה לנימפומנית.

מלבד זאת, בכל רגע ורגע שמורה לאשה, ואין זה משנה עד כמה הלבוש שלה חושפני, לסרב לכל גבר שהוא, לכל הצעה שהיא. גם אם היא הסכימה לעלות לדירה שלו בפגישה הראשונה ("מה היא חשבה שיקרה שם?"), גם אם היא הסכימה להתמזמז איתו בשירותים של הפאב ("היא הדליקה אותו יותר מדי!") וגם אם היא הסכימה להיכנס איתו למקלחת (!) - מותר לה לסרב לקיים יחסים, וכל מי שממשיך הלאה למרות שהיא אמרה לא - הוא מניאק מטריד, ואם הוא גם מקיים איתה יחסים בסופו של דבר - הוא אנס במלוא מובן המילה.

 ובנוסף לכך, "כשאת אומרת לא, למה את מתכוונת?" כשאשה אומרת "לא", היא מתכוונת ל"לא". הגיע הזמן להפנים.

בטח יהיו כמה קוראים שיהנהנו ויגידו: "אבל כל זה מובן מאליו." אם זה באמת היה כל כך מובן מאליו, לא היינו צריכים פסק דין לפיו גבר המסרב להפסיק אקט מיני שהתחיל בהסכמה הוא אנס.

אין לי בעיה עם גבר שמתחיל עם אשה שמוצאת חן בעיניו, כל עוד הוא עושה זאת בצורה תרבותית (אין טעם להיתמם, אתם יכולים לתאר לעצמכם דרך לא-תרבותית להתחיל עם מישהי וסביר להניח שכבר נתקלתם בה). אין לי בעיה עם גבר שרוצה לקיים יחסים מזדמנים (כלומר, אין לי בעיה תיאורטית, למרות שבחיים לא הייתי מתחברת לאדם כזה), מה שנקרא "סטוץ", אז הוא מנסה את מזלו עם האשה שלבושה בצורה הכי פרובוקטיבית שהוא רואה מסביבו. אבל ברגע שהיא אומרת לא, וזה בכלל לא משנה באיזו סיטואציה, הוא חייב להפסיק ומיד, כי ברגע שהוא ממשיך, כאמור - זו כבר הטרדה מינית. לאף גבר אין רשות להניח יד על אשה ללא הסכמתה, וברגע שהיא מבקשת להפסיק - הוא חייב להפסיק!

זו מטרתו של "מצעד השרמוטות" בחיפה ובתל אביב, להעביר את המסר: אני אתלבש איך שבא לי, ואין לך זכות להטריד אותי בגלל זה.

16 תגובות:

  1. היי רוני.
    אחלה פוסט.
    מסייגת: אני לובשת מחשופים, לא כדי להיות מושכת יותר (בחברה בה רוב הגברים רואיפ פורנו, יגעיל אותי לגלות שגבר נמשך אליי), אני לא רוצה שיסתכלו עליי.
    אני לובשת אותם כי זה נח, יפה, ומחמיא לגוף במבנה שלי, ואני אוהבת את איך שאני נראית איתם.
    אני לובשת אותם בדיוק מהסיבה שאני לובשת בגדים סגולים, צעיפים חמודים, נעליים מגניבות, ומטפחת שיערות מהממות בבית השחי.
    אף אחד מהדברים הללו לא יגרום לאנשים לחשוב שאני מנסה למשוך גברים מינית, אבל כשמדובר באילו חלקים הגוף אני בוחרת לחשוף, אז זו התחסדות לאמר שאני לא מנסה למשוך מינית?...

    השבמחק
    תשובות
    1. שלום וברכה, וקודם כל תודה על התגובה. =)

      תראי, הנקודה הכי חשובה (שבטח הבנת) היא שלא משנה איך את מתלבשת ולמה - אני אלחם על זכותך להתלבש כאוות נפשך בלי להיות מוטרדת בשל כך, והמחאה בפוסט היא בדיוק על תופעת הגברים (ונשים) שטוענים שאשה שלובשת מחשוף היא אשה שרוצה סקס ובעיניהם אלו "נסיבות מקלות" אם היא נאנסת או מוטרדת. הרי אין שום קשר בין הדברים. זכותה המלאה של כל אחת להתלבש בצורה חשופה או לא חשופה, כרצונה, זה לא אומר שום דבר על הרגליה המיניים, ואסור לאף אחד להטריד אותה אפילו אם היא הולכת עירומה ברחוב. הטרדה מינית לא הופכת לפחות חמורה או ליותר לגיטימית בגלל צורת לבוש.

      אני מאמינה לך שאת מתלבשת כדי להיראות טוב בעיני עצמך ולא בעיני אחרים. ברור שאני מדברת בהכללות וגם מתייחסת בעיקר לעצמי (אולי לא סייגתי מספיק בפוסט) - אני מתלבשת כדי להיראות טוב בעיני עצמי, אבל גם משקיעה מחשבה באיך אראה בעיני אחרים, ואם אני לבושה יפה אני בהחלט מרוצה כשמסתכלים עליי ומחמיאים לי.

      זה בהחלט לא הופך אותך למתחסדת בעיניי. ב"התחסדות" התכוונתי למצב שבו אשה לובשת מחשוף וחצאית קצרה, אבל מתעצבנת על גבר שמעז להעיף מבט (בפירוש להעיף מבט, ולא לעמוד ולבהות). מה לעשות, זה סגנון לבוש שמושך תשומת לב, ואם מישהי לא רוצה שאף אחד יסתכל על הרגליים שלה (שוב, ברור שהיא לא רוצה שיטרידו אותה, בדיוק כמו שאשה חרדית שמכוסה מכף רגל ועד ראש לא רוצה שיטרידו אותה) אז באמת לא ברור לי למה היא חושפת אותן. ההתחסדות היא הציפייה ל"אני אחשוף ואתה לא תעז לפזול אפילו".

      מחק
    2. היי רוני,
      אני לא בטוחה אם את עדיין קוראת את התגובות- אבל מקרה שכן:
      אני מפעילה קבוצה להעצמה נשית, אהבתי את הפוסט הזה ואשמח לשתף אותו בקבוצה ( עם קרדיט כמובן) - אני יכולה?

      מחק
    3. היי,

      אני כבר לא פעילה בבלוג הזה כי כבר לא הרגשתי שהוא מייצג אותי. גם הפוסט הזה לא ויש בו כמה דברים שהיום הייתי כותבת אחרת לגמרי (למשל, זה נקרא "צעדת השרמוטות" ולא מצעד, כל הקטע על ההתחסדות של אשה שמתלבשת חשוף וכו'). אז האמת שאעדיף שלא תשתפי את הפוסט המלא. אם את רוצה לעשות קופי פייסט ולכתוב שזה מבלוג אנונימי בלי לינק - מוזמנת בכיף.

      מחק
  2. אני מכימה כמובן עם הפיסקא הראשונה..
    כן, אני אתעצבן אם גבר יעיף מבט. אני חושפת אותן מאותה סיבה שאני שמה צעיף - כי זה יפה בעיניי, זאת לא הזמנה להנאה מינית מהגוף שלי.
    "מה לעשות, זה סגנון לבוש שמושך תשומת לב" - אני לא אוהבת את "מה לעשות" :)
    "מה לעשות, לבוש חשוף מזמין הטרדה מינית".
    "מה לעשות, ילד לא נימול יסבול בגן"
    "מה לעשות, ילדים צריכים אמא בבית"
    לדעתי יש מה לעשות. למשל, במקום שאני עובדת יש אווירה ליברלית, המון נשים, כבוד הדדי - ואני תמיד באה עם מחשופים ואף אחד לא העיף בי מבט, לא התייחס אליי בצורה לא מקצועית בכל 5 השנים שאני שם (ואני מאוד מודעת לדברים האלה). אז יש מה לעשות :)

    וזאת הציפייה שלי, אני חיה במקום בו היא מתממשת (מקום נדיר אני מניחה, אבל הוא גדול), זה לא חלום באספמיה, זאת לא אוטופיה. זה פשוט כבוד אנושי בסיסי, לא להתייחס לגוף נשי כאל חפץ מיני המיועד למשוך תשומת לב מינית.

    ותמשיכי לכתוב את הבלוג המעולה הזה!!!

    השבמחק
  3. אני שמחה שאנחנו מסכימות על עיקרי הדברים.

    כשאת אומרת "אני אתעצבן אם גבר יעיף מבט" - את מתכוונת למבט חטוף, או ממושך, ממש יבהה לך במחשוף? כי ברור שהאחרון הוא לא לעניין.

    "מה לעשות, זה סגנון לבוש שמושך תשומת לב" - גם אני לא אוהבת את הביטוי "מה לעשות", אבל אני מרגישה את זה גם על עצמי - אני רואה בחורה עם חצאית קצרה, אני מיד מסתכלת על הרגליים. לא בוהה - מסתכלת. כך גם אם אני רואה גבר עם ג'ינס צמוד - מודה שאני מסתכלת. ממש לא עומדת ובוהה, אלא "מעיפה מבט". זה לא יפריע לי לדבר איתם בצורה מקצועית לגמרי, זה לא ישנה את היחס שלי אליהם, וזה בטח לא יגרום לי להטריד אותם, כי אני לא חושבת שאפשר להגדיר מבט (לא בהייה!) כהטרדה. אגב, נניח שהשתזפתי ברגליים ומחמיאים לי על זה - זה גם אמור לעצבן אותי? כי זה אומר שהעזו להסתכל לי על הרגליים?

    אני לא חושבת שאם אני מסתכלת על גוף של אנשים אחרים זה אומר שהגוף הוא חפץ מבחינתי. ברוב המקרים אני אפילו לא מודעת לזה. זה גם נראה לי טבעי לחלוטין להסתכל לא רק על הפרצוף... את בעצמך אומרת שאת לובשת משהו כי הוא יפה בעינייך. על מה מבוססת כל תעשיית האופנה אם לא על זה שאנשים יסתכלו על מה שאנשים אחרים לובשים?

    שוב אדגיש שבכלל לא משנה מה את לובשת, זה בפירוש לא מזמין הטרדה מינית, ואין שום הצדקה בעולם להטריד אותך בלי שום קשר למה שאת כן או לא לובשת. אני רואה הבדל בין המשפט הראשון שכתבת עם "מה לעשות" לבין שאר המשפטים. כי הראשון מציין משהו שלדעתי הוא פשוט נורא טבעי - תשומת לב שמתבטאת ב*מבט* (לא בהערות, לא בהטרדות). את באמת לא מסתכלת, **אף פעם**, על גוף של מישהו אחר? בכלל???


    (אגב, מאוד כיף לי לדבר איתך - וממש תודה על המחמאות! :) :) )

    השבמחק
  4. להסתכל על מה שאחרים לובשים, זה ההפך מלהסתכל על מה שחשוף אצלם, וכן, זה חלק מהבסיס של תעשיית האופנה, להפוך אותנו לאוביקטים מיניים, ולגרום לנו להחפיץ אחד את השני.
    ואני לא חושבת שמבט על מחשופים ומיני הוא פשוט וטיבעי, יותר ממה שנראה לגבר לפני 50 שנה שזה פשוט וטיבעי להטריד מינית מישהי חשופה. כל הדברים ה"טיבעיים" הם בסך הכל נגזרות של נורמות. ובעולם השובינסטי שלנו הנורמות לא משהו בכלל.


    אני כמובן מסתכלת מדי פעם, כי אני חיה בעולם הזה ומקבלת אותם מסרים. אבל אני יודעת שזה לא טוב, ומשתדלת לתפוס את עצמי. אלא אם כן אני בסיטואציה רומנטית...

    השבמחק
    תשובות
    1. אני מנסה להבין: את נגד להסתכל על גוף של אחרים, באופן גורף? כלומר, לדעתך בעולם אידיאלי אף אחד לא יעיף ולו מבט חטוף בגוף של אף אחד? כי זה אומר שאף אחד לא יראה מה את לובשת בעצם, אף אחד לא יראה אם יש לך נעליים חדשות, לא יהיה אפשר להחמיא לאחרים על הבגדים שהם לובשים (שלא בסיטואציה רומנטית)... כל זה החפצה בעינייך? אני באמת מנסה להבין למה, כי אני לא מרגישה מוחפצת או מוטרדת מדברים כאלה.

      לגברים לפני 50 שנה נראה מאוד טבעי להטריד גם נשים לא חשופות, אני לא חושבת שהיה אי פעם קשר ישיר כלשהו וגם היום לדעתי אין (לא חושבת שהסיכוי שלי להיות מוטרדת יורד ככל שאני עוטה עוד שכבות), אבל כן היתה בעבר מחשבה שמי שמתלבשת חשוף היא פרוצה, כי זה לא היה מקובל. אבל אני לא חושבת שזה אומר שאם היום גברים וגם נשים מרשים לעצמם להסתכל זה על זה, אז זו נורמה של הטרדה. איך אפשר להגיע בכלל לסיטואציה רומנטית בלי להסתכל?...

      הדעה הזו נראית לי מאוד מאוד קיצונית, אפילו יותר מהדעות שלי... =)

      מחק
    2. בעולם אידילי, אני אזכה באותו סוג של מבט חטוף על כובע מגניב או על מחשוף. היום, הראשון הוא מבט "אופנתי" והשני הוא מבט מיני. אני רוצה מיניות במקומות מאוד מסויימים, לא בעבודה ולא ברחוב. ונאי הולכת עם מחשוף כי זה יפה לי, לא כי אני רוצה לשדר משהו מיני, כמו שאני אלך עם צעיף כי זה יפה לי ולא כי אני רוצה לשדר משהו מיני.

      ברור שגברים הטרידו לא לפי מה שהאישה לבשה, אלא לפי זה שהיא הייתה אישה ולא גבר, אבל היה ברור וטיבעי שאישה שלבושה חשוף "מזמינה" הטרדה. זה ברור וטיבעי להרבה גברים (ונשים) גם היום, או שלא היה צורך במצעד השרמוטות.

      אף פעם לא קרה נשקלעתי לסיטואציה רומנטית כי מישהו בעבודה (הקודמת שלי) העיף מבט במחשוף שלי, או כי מישהו ברחוב העיף מבט במחשוף שלי. נקלעתי דווקא לסיטואציה לא נעימה. אז אני לא חושבת שיש קשר בין הדברים. בכלל להגיע לסיטואציה רומנטית כי יש לי חזה גדול, לא נשמע כמו דבר שאני רוצה שייקרה לי..

      מחק
    3. אני לא בטוחה שיש הבדל כל כך משמעותי בין שני סוגי המבט. אני מסתכלת אצל נשים גם על כובעים וגם על מחשופים ולא מרגישה הבדל. אולי אצל גברים זה אחרת, לא אתווכח, אבל לי אישית לא מפריע מבט כזה, כל עוד זה מסתכם במבט. ברור שיש גברים שלוקחים את זה למקום אחר, אבל אני לא חושבת שיש משהו רע בכך שגבר נמשך לאשה שהוא רואה, בהנחה שהוא לא מתכוון לעשות עם זה שום דבר. יש הרבה אנשים שיודעים יפה למתוח את הגבול בין להסתכל ולפנטז לבין להטריד, גם גברים ביניהם. זה לא אומר שהם מתייחסים לאשה כחפץ, אלא כאדם מיני. גם אני מסתכלת כך על גברים וממש לא מרגישה שזה מוריד מכבודם. לא ברור לי למה מפריע לך שגבר מסתכל עלייך כעל אשה מינית ולמה את מרגישה שזה מחפיץ אותך (אני כן מבינה למה לנסות לדמיין מה עובר לגבר זקן ומגעיל בראש כשהוא מעיף מבט למחשוף שלך יכול לגרום לבחילה, אין ספק. אבל אני לא חושבת שאפשר לאסור על אנשים לחשוב מחשבות, ובמקרים כאלה אני מנתקת את עצמי מהעניין ולא מנסה לדמיין מה הוא חושב).

      מתי כן מתייחסים לאשה כחפץ? לדוגמא במקרה המזעזע של המין ההמוני בחוף הים, כשהמוני גברים עומדים מסביב ומריעים וצועקים לה להתפשט - זו החפצה. כך גם במסיבות רווקים עם חשפנית, כך גם בפורנו ובכל התמונות הפרובוקטיביות של בר רפאלי ודומיה - אלה מקרים שבהם לא מתייחסים לאשה כאדם, אלא כחפץ שמטרתו להעניק סיפוק מיני. אבל אני רואה הבדל בין זה לבין הסתכלות ברחוב או באוטובוס. אולי אני לא ממש מצליחה להסביר למה בעצם יש הבדל.

      מחק
    4. באמת לא מפריע לי אם נשים יסתכלו עליי, כי אני יודעת שאין הבדל במבטן.
      מפריע לי כשמסתכלים עליי כאישה מינית בסיטואציה לא מינית. בעבודה וברחוב אני לא מסתכלת על גברים (ועל נשים) כעל אנשים מיניים. בבארים ובמסיבות, נגיד, כן. אני רוצה אותו יחס, ובתור אישה למצוא מקומות שבהם מקבלים כזה יחס זה נדיר.

      ולא צריך לאסור על אנשים לחשוב מחשבות, אבל צריך להיות מודעים למתוך איזה עולם ואיזה מסרים צומחות מחשבות.
      וכל הפורנו מלא מלא מלא בהחפצת נשים בסיטואציה שהיא לא מינית במהותה. סקס במשרד, סקס אצל הרופא, סקס ברחוב, סקס באוטובוס. זה שרוב הגברים (והרבה נשים) רואים פורנו כמעט כל יום, מאוד תורם לסקסואליזציה של כל סיטואציה כמעט.

      מחק
    5. (נא לקרוא בנימה מחויכת) אז בעצם את מוכנה למצוא בן זוג רק בבארים ובמסיבות? אני, לדוגמא, שונאת בארים ושונאת מסיבות... ואם אני רוצה למצוא בן זוג בעבודה או בלימודים - גם אז זה לא לגיטימי להסתכל? את בן זוגי הכרתי בלימודים. זה לא לגיטימי שהוא הסתכל עליי לפני שהזמין אותי לצאת איתו?

      אין לנו ויכוח על כך שהמון אנשים לוקחים את המבטים האלה למקומות מאוד לא לגיטימיים. מבחינתי כל דבר שהוא לא מבט (למשל שיחה מאחורי גבה של האשה) הוא לא לגיטימי. אבל אני באמת לא מצליחה להבין למה לא לגיטימי להסתכל ולחשוב. אם זה היה ככה, לא היתה אפשרות לפגוש בני זוג בשום מקום שהוא לא מקום-היכרות פרופר.
      לגבי פורנו, מסכימה איתך לגמרי. ברור שזה תורם להחפצה וברור שזה תורם לכך שאנשים לא יודעים למתוח גבול. אני פשוט שואלת, אם יש גבר שיודע למתוח גבול ולא להטריד מעבר למבט, ואם את מוצאת חן בעיניו הוא גם ניגש להתחיל איתך בצורה נעימה ולא מטרידה, למה זה לא בסדר? אני מבינה ממך שאת חושבת שרוב הגברים לא כאלה - אבל אני חושבת שרובם (גם אם לא רובם המשמעותי) דווקא כן.

      מחק
    6. זה לגיטימי באוניסרסיטה נראה לי, אבל לא לגיטמי אם המרצה היה מסתכל עלייך ככה, למשל. צריך למצוא את האיזון בין בכלל לא, לתמיד. אבל המקום הנכון הוא בטח לא, "אם אישה מתלבשת חשוף זה כי היא רוצה שיסתכלו עליה." בתור לסבית, אני לא מעיפה מבטים בחזה של נשים (משתדלת שלא), בטח לא בעבודה או ברחוב, ואני לא חושבת שזה מכשול שעומד ביני לבין היכרות. אני יכולה לחשוב על 1000 מכשולים אחרים, אבל זה באמת ובתמים לא אחד מהם.

      אני לא אעריך את זה אם מישהו יתחיל איתי בעבודה, אני כן אוחמא מזה אם נגיד אותו עובד יתחיל איתי בפייסבוק אחרי העבודה (זה מאוד יעזור לי אם עובדת תעשה את זה, אבל זה בטח לא ייקרה... :-) ). צריך לשים את הגבול בין מקומות בהם מיניות היא מתאימה ורומנטית, לבין מקומות בהם מטרידה ולא מתאימה.
      אני לא יכולה למתוח גבול מדוייק, אבל גם לא צריך. הגבול הזה יימתח את עצמו אם רק נתייחס בכבוד אחד לשני (ונעלים את תעשיית הפורנו).

      מחק
    7. מאה אחוז - עם כל מה שכתבת עכשיו אני מסכימה. :)

      מחק
  5. שלום לכולם, אני כאן כדי לחלוק עדות קטנה. שמי שירה אליהו, אני בת 40, התחתנתי בגיל 31, יש לי רק ילד אחד וחייתי באושר ועושר. אחרי שנה של נישואים בעלי הפך להיות כל כך מוזר ואני לא ממש מבינה מה קורה, הוא עמוס מהבית לאישה אחרת, אני כל כך אוהבת אותו שאני לא חולמת לאבד אותו, אני מנסה כמיטב יכולתי לוודא שלי הבעל חוזר אליי, אבל הכל בלי עזרה, בוכה ובוכה מבקש עזרה, דיברתי על זה עם המשפחה שלו אבל לא קיבלתי תשובה. אז חברתי הטובה אנה ג'והנסון הבטיחה לעזור לי. היא סיפרה לי על אדם בשם ד"ר אלאבה, אמרה לי שהוא איש גדול מאוד וגבר אמיתי שאפשר לסמוך עליו ואין לו שום קשר לבעיות אהבה שהוא לא יכול לפתור והיא סיפרה לי איך הוא עזר לאינספור אנשים בבנייה מחדש של מערכת היחסים שלהם. הייתי ממש משוכנע, יצרתי קשר במהירות עם כתובת הדוא"ל שלו, dralaba3000@gmail.com או ה-WhatsApp / viber שלו עם המספר הזה +1(425) 477-2744. אני מסביר לו את כל הבעיות שלי, הוא אמר לי שאני לא צריך לדאוג שכל הבעיות שלי ייפתרו מיד. הוא אמר לי מה לעשות כדי להחזיר את בעלי, ואמרתי את זה, הוא אמר שאחרי 3 ימים בעלי יחזור ויתחיל להתחנן, וזה באמת קרה כמו שהוא אמר, מאוד הופתעתי, זה כל כך מדהים. התהילה של מערכת היחסים שלנו עם אלוהים קרובה מאוד עכשיו ושנינו חיים באושר ועושר עד עצם היום הזה. אם נתקלתם בבעיה דומה, פנו אליו מיד ופתרו את הבעיה אחת ולתמיד. אני גם עד חי

    השבמחק