יום שלישי, 8 במאי 2012

רוח, צלצולים וגניבות זרע

מה זה "גניבת זרע"?

אני לא מדברת על נשים שגונבות קונדומים מלאים בזרע (ומעולם לא שמעתי על מקרה כזה, או על מישהו שמכיר מקרה כזה, או על מישהו שמכיר מישהו שמכיר מקרה כזה). לזה אני יכולה לקרוא גניבת זרע. גם למקרה שבו אשה אונסת גבר אני אקרא גניבת זרע.

אבל לא לכך התכוון המשורר. מכעיסה אותי עד אין קץ הטענה: "אני אמרתי לה לעשות הפלה והיא סירבה, אז זו גניבת זרע, ואני לא חייב לקחת אחריות על הילד."


נציג סיטואציה: גבר ואשה, בזוגיות או שלא בזוגיות, מקיימים יחסי מין. כתוצאה מיחסי המין האשה נכנסת להיריון בלתי מתוכנן. האם יש טעם לשאול האם הם השתמשו באמצעי מניעה? לטעמי לא, ואסביר:

השתמשו בקונדום ובכל זאת יש היריון? בעיה שלהם. קונדום לא בטוח ב-100%, כולם יודעים את זה. לא טרחו לשים אותו כמו שצריך? השתוללו ונתנו לו להיקרע? עשו הכל כמו שצריך ובכל זאת איכשהו היא נכנסה להיריון? זאת עדיין בעיה שלהם. של שניהם.

השתמשו בגלולות? לא קביל. גם גלולות, למרות שהן בטוחות יותר מקונדום, אינן מגינות ב-100% אפילו כשלוקחים אותן באופן סדיר וקבוע, שלא לדבר על כמה קל לשכוח גלולה (זה משהו שלוקחים כל יום, ואגב, אני רוצה לראות גבר שמוכן לעשות את זה ולהכניס לגוף שלו רעל שפוגע בפוריות מדי יום ביומו). נכנסה להיריון? בעיה שלהם. של שניהם.

השתמשו באמצעי מניעה אחר ("ימים בטוחים?") ובכל זאת היא נכנסה להיריון? בעיה שלהם. של שניהם!

אמצעי המניעה היחיד (!) המגן ב-100% מפני היריון הוא הימנעות מקיום יחסי מין. בכל פעם (!!!) שאתם מקיימים יחסי מין, אתם צריכים להיות מודעים לעובדה שיש סיכוי שהם יסתיימו בהיריון (! ! !). לא מוכנים לקחת את הסיכון הזה? לא מוכנים לקחת אחריות על התוצאה? אל תקיימו יחסי מין. לא בטוחים שאתם יכולים לסמוך על הפרטנרית שהיא באמת לוקחת גלולות? אל תקיימו איתה יחסים. לא רוצים אותה כאמא לילד שלכם? אל תקיימו איתה יחסים. קיימתם בכל זאת? התוצאה באחריותכם, ולהתנער מזה בתואנה ש"היא אמרה שהיא לוקחת גלולות" זה לא תופס.

אז למה הטענה "היא אמרה שהיא לוקחת גלולות" לא תופסת, בעצם?

א. יכול מאוד להיות שהיא באמת לוקחת גלולות, אבל שכחה גלולה אחת (או יותר). נורא קל לשכוח גלולה. לא ראיתם אותה מדי יום ביומו לוקחת גלולה, או דאגתם לקבל ממנה אישור מילולי מדי יום ביומו שהיא לקחה גלולה? אתם לא יכולים להיות בטוחים שהיא באמת אחראית מספיק ולהסתמך רק על זה.

ב. יכול להיות שהגלולות מפשלות. היא לוקחת גלולות כמו שעון ובכל זאת נכנסת להיריון. קרה, קורה ויקרה, גלולות לא מגינות ב-100%. התוצאה על אחריותכם. אי אפשר לתת בהגנה של הגלולות אמון ברמה שאפילו היצרן לא מתחייב לה.

ג. למה הגבר הוא לא צד בעניין? למה כל האחריות עליה? אתם רוצים להיות בטוחים שלא תכניסו אותה להיריון? קחו אחריות ותדאגו להגן על עצמכם עם קונדום (וגם זה לא יגן ב-100%), גם אם היא אומרת שהיא על גלולות. אם אתם לא מספיק אחראים כדי להבין שעדיף לפגוע בספונטניות ובהנאה כדי למנוע היריון (ועוד לא דיברתי אפילו על מחלות מין!), אתם לא מספיק אחראים כדי לקיים יחסים, בטח ובטח שלא עם פרטנרים מזדמנים. ואז אין לכם למי לבוא בטענות, מלבד לעצמכם.
ובכלל: מי שכל כך לא רוצה ילד, דואג להגן על עצמו. מי שכל כך חשוב לו שלא יהיה לו ילד, לא מקיים יחסי מין עם אשה שהוא בקושי מכיר וסומך על זה שהיא "לוקחת גלולות". לא מקובלת עליי ההבחנה הזו בין אשה רמאית ומניפולטיבית לבין גבר תמים שנתן בה אמון. הוא גם נותן אמון מלא בהגנה של הגלולות, וגם נותן אמון מלא בהקפדה הבלתי מעורערת של אשה שהוא בקושי מכיר לקחת את הגלולה מדי יום באותה שעה, בלי לבדוק שהיא באמת עושה את זה. אם הוא כזה חסר אחריות, אז מה אגיד לכם, שיתמודד.


נמשיך הלאה: יש היריון. הגבר קם ואומר: לא מתאים לי עכשיו ילד. האשה אומרת: יופי, אבל אני בהיריון, מה אתה רוצה שאני אעשה עם זה? הוא אומר לה: תעשי הפלה. היא לא רוצה לעשות הפלה. הוא אומר: אז אל תעשי, אבל אני לא חייב לקחת אחריות על הילד, כי את לא מתחשבת בדעה שלי.

הכצעקתה? למרבה המזל, הוא דווקא כן חייב וגם בתי המשפט לא מכירים בטענה המטופשת הזאת. אף אחד לא יכול ולא רוצה לכפות עליו הסדרי ראייה עם ילד שהוא לא מעוניין בו, אבל הוא חייב לשלם מזונות (המזונות הם לא לאשה. הם לילד), גם אם זה לא מוצא חן בעיניו וגם אם הוא היה מעדיף שהיא תעשה הפלה.

שיהיה ברור: אני לא אומרת שהאשה לא צריכה להקשיב לו ולקחת בחשבון את דעתו. אם חברה שלי היתה מתייעצת איתי במצב כזה, לא בטוח בכלל שהייתי מעודדת אותה להמשיך בהיריון וללדת ילד שאבא שלו לא רוצה אותו. אבל אם היא לא רוצה לעשות הפלה, זו זכותה המלאה והיא לא חייבת לעשות אותה רק בגלל האיומים הילדותיים שלו. זה הגוף שלה, למען השם. אף אחד לא יכול לכפות עליה לעבור פרוצדורה רפואית מסוכנת וטראומטית בגלל שלא בראש שלו ילד עכשיו. לא בראש שלך ילד? אל תקיים יחסי מין. קיימת יחסים? קח אחריות על התוצאה וקח בחשבון שאתה לא יודע בוודאות שתהיה הפלה.

עכשיו בטח יתווכחו איתי שהפלה זה לא מסוכן ולא טראומטי. מציעה לכם ללמוד קצת על הנושא: הפלה זה בהחלט תהליך מסוכן, גם אם מדובר בהורמונים, ובמיוחד אם מדובר בגרידה (מעניין אותי כמה גברים יודעים מה ההבדל). אמנם רוב הסיכויים שהיא לא תמות מזה, אבל יש סיכוי לא מבוטל לבעיות פוריות רציניות בעתיד. אני לא בטוחה שגברים רבים יכולים להתחיל בכלל להבין מה עובר לאשה בראש, כשהיא שוקלת לעשות הפלה, ונאלצת לקחת בחשבון שיכול להיות שהיא עושה משהו שימנע ממנה ללדת ילדים בעתיד. שזו הפעם האחרונה שהיא בהיריון. ולגבי הטראומה - זה מוכח ובדוק, הרבה מאוד נשים חוות פוסט טראומה אחרי הפלה, זה תהליך מאוד קשה נפשית. שלא לדבר על הבגידה הנפשית מצד הגבר, אם קיימת, ועל העובדה שהיא נאלצת לעבור את כל זה לבד. כל זאת, כמובן, בשעה שהגבר מסתובב לו חופשי כציפור דרור, ללא שום דאגות פיזיות או נפשיות, על אף שגם הוא קיים יחסים בדיוק כמו האשה, ומשום מה רק היא נושאת במחיר.

אגב, אין לי כל כוונה להתנגד כאן להפלות, להיפך: אני בהחלט בעד (ואגודת "אפרת", לכל השואלים, אינה צריכה להיות חוקית). מה שאני טוענת הוא שמדובר בתהליך קשה שאין להקל בו ראש, וללחוץ על אשה שאינה מעוניינת בו לעבור אותו בכל זאת, זה מעשה שפל.

אז אם האשה רוצה ומוכנה לגדל את הילד בעצמה, איך מעז הגבר להתלונן על כך שהיא דורשת ממנו לשלם מזונות ועוד יש לו חוצפה להאשים אותה ב"גניבת זרע"? איך בדיוק זו גניבת זרע, מי הכניס את הזרע לגוף שלה? הוא בעצמו, נכון או לא? איפה הגניבה פה?

הסייג היחיד שלי, שלא יגידו שאני מפילה את כל ה"אשמה" בהיריון על הגבר, הוא שאם הגבר אכן דואג לשאול את האשה מדי יום אם היא לקחה גלולה (כן. כל יום! כי גלולה צריך לקחת כל יום. ואם אתה לא זוכר לשאול אותה, אל תאשים אותה אם היא לא זוכרת לקחת) והיא בתגובה משקרת ואומרת שכן, אז בהחלט אגנה אותה ואגיד שהיא רימתה אותו. אבל אין שום דרך להוכיח דבר כזה בבית משפט, כי אי אפשר להוכיח שהיא לא פשוט שכחה גלולה בתום לב או שהגלולות לא פעלו (ואם לא תוכיחו, עדיין תשלמו מזונות). ובכל מקרה, אמנם זה מעשה רמאות שפל למדי, אבל "גניבת זרע" זה לא. כי היא לא גנבה את הזרע, הוא הכניס אותו לגופה מרצונו החופשי.


המקרה שבו היא באמת מרמה אותו בכוונה תחילה להיכנס ממנו להיריון ולהוציא ממנו מזונות, בהנחה שזה בכלל קורה, ראוי לגינוי, אבל כאמור הוא לא עונה להגדרה "גניבת זרע", והוא נדיר. לא מצאתי סטטיסטיקות בנושא, אבל אני בטוחה שזה לא יותר נפוץ מאחד למיליון מקרים. למה? הנה למה:

א. אשה יכולה ללכת לבנק הזרע ולהיכנס להיריון בלי להתחיל תהליכים משפטיים, שיכולים לקחת שנים, מול גבר שרק מחפש לברוח ממנה ומהילד. כשליש מהאבות הגרושים לא משלמים מזונות שנפסקו להם - לא בדיוק סיכון ששווה לקחת מיוזמה חופשית.

ב. אשה אולי רוצה שיהיה לילד אבא, אבל כל בן אדם שפוי מבין שעדיף שלא יהיה לילד אבא בכלל מאשר שיהיה לו אב שלא רוצה אותו ומעמיד פנים שהוא לא קיים. אם היא רוצה להביא ילד עם שותף, יש מספיק דרכים לעשות את זה עם גבר שכן יכיר בילד (הסכם הורות הוא מאוד מקובל היום בין גבר ואשה שאינם בני זוג, למשל הומואים ולסביות, אבל גם סטרייטים לא מעטים).

ג. אמנם יותר קל לגדל ילד עם מזונות, אבל לא כל אשה מסוגלת לרמות גבר בכוונה תחילה ולשקר לו רק כדי להוציא ממנו ילד וכסף, כשהיא יודעת שהוא לא מעוניין. רוב האנשים לא עושים דברים מכוערים עד כדי כך. אני עדיין מאמינה ביושרם של בני האדם, רובם לפחות.



נחזור לעניין השיוויון. הרבה גברים אומרים שחוסר ההתחשבות הזה בדעתו של הגבר הוא אנטי-פמיניסטי. "אתן תמיד רוצות שיוויון, אבל כשנוח לכן אתן לא מיישמות." אלא שהמצב הזה הוא לא שיוויוני מלכתחילה. מדוע? מסיבות ביולוגיות בלבד. נערה שנכנסת להיריון נושאת לבדה בכל הבעיות, ההתלבטויות, הפחדים, ההפלה, כאב הלב. והנער, מה איתו? הוא כמובן לא משלם שום מחיר. במקרה הטוב הוא תומך בה נפשית, במקרה הרע הוא קם והולך בשנייה שהוא שומע על ההיריון. זה הגוף שלה וההשלכות הן עליה, היא זו שצריכה לשלם את מלוא המחיר הפיזי והנפשי של הפלה, והנער - שום כלום. אין פה מה לטעון לשיוויון, כי המצב הזה לא שיוויוני ולא הוגן מטבעו הביולוגי.

אז איך אפשר לדרוש מאשה בוגרת שרוצה ילד לעשות הפלה, ושוב לשאת לבדה בכל הפחדים והמחיר על ההפלה? למה הגבר לא צריך לשלם שום מחיר על הפנצ'ר, שהוא שלו בדיוק כמו שלה, והיא צריכה לסבול לבד? ואם היא לא עושה את זה - היא גנבת זרע? לא, לא מקובל עליי. זה הגוף שלה, אלה החיים שלה ואם היא בוחרת להביא את הילד לעולם, ההשלכות הן כמעט אך ורק עליה ועל החיים שלה. הגבר יכול לומר תודה על כך שאצלו זה מסתכם ב"קנס" של כמה אלפי שקלים בחודש, מה שכנראה פשוט יחייב אותו לעבוד. היא לעומת זאת תצטרך גם לעבוד וגם לגדל את הילד. לבדה כמובן, כי זה ילד שאבא שלו לא מכיר בו. אצל מי ההשלכות יותר רציניות?


כרגיל, כשבודקים "תופעה" לעומק, מסתבר שרוב המהומה היא רוח וצלצולים. מפתיע בכל פעם מחדש. או שלא.

אין תגובות:

פרסום תגובה