במקרה שלהלן - בניגוד לרבים אחרים - אני בהחלט קוטלת את מי שלא חושב כמוני. בגלל שספציפית במקרה הזה, הטענה "העולם היה משעמם אם כולם היו חושבים כמוני" אינה נכונה. ממש לא: בנושא הזה, אם כולם היו חושבים כמוני, העולם היה הרבה יותר טוב.
בכל פעם שאני שואלת אנשים מדוע אין להם כרטיס אדי, הם עונים לי: "כי אני לא רוצה שהרופאים לא יילחמו כדי להציל אותי אם אגסוס, כדי שאחרים יקבלו את האיברים שלי."
הטענה הזו כל כך מכעיסה אותי מעצם קיומה, אבל בכל זאת אפריך אותה כאן ועכשיו:
1. זה לא אפשרי. טיפת ידע, והחשש הזה דינו להתפוגג: לרופא שמטפל בך אין שום דרך לדעת האם יש לך כרטיס אדי או לא. תרומת איברים נעשית אך ורק לאחר קביעת מוות מוחי, שאותו מוסמכים לקבוע שני רופאים ותיקים ומומחים בתחומים שונים, כל אחד ממחלקה אחרת שהחולה לא מאושפז בה, והם אינם עוסקים בהשתלות איברים - זאת על פי החוק במדינה. מלבד זאת, הגישה למאגר התורמים (כלומר האפשרות לבדוק האם חולה הוא תורם פוטנציאלי או לא) ניתנת רק לאחות מתאמת ההשתלות, וגם לה יש גישה רק אחרי שנקבע מוות מוחי.
2. לגבי אלה שמתעקשים וטוענים שהכל פרוץ והאחות תסתכל מתי שבא לה ותעביר את המידע לכל הרופאים במחלקה כדי שיהרגו את החולים ויהיו יותר איברים לתרומה... מה אגיד לכם, זה גובל בפרנואידיות חולנית בעיניי. קונספירציה שתוכננה כולה נגדכם. במילים אחרות: צאו מהסרט.
גילוי נאות: אני לא רופאה (למרות שפעם תכננתי להיות) ואין לי חברים או קרובי משפחה רופאים. למרות זאת, החשד הזה שרופא יטפל טוב יותר באדם שאין לו כרטיס אדי הוא מגוחך - אם כבר, הוא צריך לטפל טוב יותר באדם שיש לו כרטיס אדי, כי זה אומר שהאדם הזה הוא הרבה פחות אנוכי, ודווקא עדיף שהוא יחיה.
אבהיר: אני לא מאמינה בשום צורה שרופאים עושים דברים כאלה, לטובת או לרעת החולים שלהם לפי מי שכן-או-לא חתום על כרטיס. מה שאני אומרת הוא שהרעיון שהם יתנו עדיפות בטיפול דווקא לאנשים שאין להם כרטיס הוא מגוחך, כי באותה מידה, מנין לכם שהם לא יתנו עדיפות הפוכה? (הם לא יתנו עדיפות לאף אחד. שוב, צאו מהפרנויות.)
מלבד זאת, טרם נתקלתי במקרה שזה באמת היה החשש האמיתי והכנה של אדם שסירב לחתום על כרטיס אדי. בכל המקרים שבאמת בדקתי לעומק, היה מדובר בתירוץ, כי אותו אדם פשוט מפחד מהמחשבה שיחתכו לו איברים מהגוף אחרי מותו והגופה שלו לא תהיה שלמה. במילים אחרות - פשוט מפחד מהמוות ומגעיל אותו לחשוב על גופות ועל ניתוחים, ועוד בעצמו. זכותו המלאה (וגם אותי זה מפחיד ומגעיל) - אבל בדיוק בשביל זה קיים חוק הקדימות: אם יש שני אנשים שזקוקים להשתלה, ושניהם באותו מצב רפואי, העדיפות תינתן למי מהם שחתום על כרטיס אדי. ובצדק. לא רוצים לתרום? אז תהיו מוכנים גם לא לקבל השתלה. אנשים צריכים להתמודד עם הבחירות שלהם עד הסוף.
מלבד זאת, אני לא מבינה איך אפשר שלא לחתום על כרטיס, כשרואים אנשים עוברים עוד ועוד טיפולי דיאליזה, או מחוברים למכונות וזקוקים נואשות להשתלת לב/כבד/ריאות, או מתעוורים וזקוקים להשתלת קרנית. הזוי בעיניי שאנשים מסוגלים להיות עד כדי כך אנוכיים. זה קורה כשהם כבר מתים, מה אכפת להם? איך בדיוק יפגע בהם להציל חיים של אדם אחר - אחרי שהם עצמם כבר מתו ממילא? ואם היה מדובר באמא שלהם, או באח שלהם, שזקוקים לתרומה? מבחינתם שגם הם ימותו, רק שאף אחד לא יתרום? או שמא להיפך: זה בסדר לתרום כל עוד אני אישית לא עושה את זה?
ואם היה מדובר בהם עצמם? כמובן שהם ירצו לקבל תרומה, למה לא? לקבל, אבל לעולם לא לתת, כמובן. כבר הזכרתי את המילה "אנוכיות" בפוסט הזה, נכון?
איזה מזל שיש חוק והוא כבר פועל. מי שיש לו כרטיס אדי מוקפץ לראש רשימת הזקוקים לתרומה (מקבל עדיפות על מי שנמצא באותו מצב רפואי, אבל אין לו כרטיס). לפחות במקרה הזה גלגלי הצדק טוחנים כמו שצריך.
בכל פעם שאני שואלת אנשים מדוע אין להם כרטיס אדי, הם עונים לי: "כי אני לא רוצה שהרופאים לא יילחמו כדי להציל אותי אם אגסוס, כדי שאחרים יקבלו את האיברים שלי."
הטענה הזו כל כך מכעיסה אותי מעצם קיומה, אבל בכל זאת אפריך אותה כאן ועכשיו:
1. זה לא אפשרי. טיפת ידע, והחשש הזה דינו להתפוגג: לרופא שמטפל בך אין שום דרך לדעת האם יש לך כרטיס אדי או לא. תרומת איברים נעשית אך ורק לאחר קביעת מוות מוחי, שאותו מוסמכים לקבוע שני רופאים ותיקים ומומחים בתחומים שונים, כל אחד ממחלקה אחרת שהחולה לא מאושפז בה, והם אינם עוסקים בהשתלות איברים - זאת על פי החוק במדינה. מלבד זאת, הגישה למאגר התורמים (כלומר האפשרות לבדוק האם חולה הוא תורם פוטנציאלי או לא) ניתנת רק לאחות מתאמת ההשתלות, וגם לה יש גישה רק אחרי שנקבע מוות מוחי.
2. לגבי אלה שמתעקשים וטוענים שהכל פרוץ והאחות תסתכל מתי שבא לה ותעביר את המידע לכל הרופאים במחלקה כדי שיהרגו את החולים ויהיו יותר איברים לתרומה... מה אגיד לכם, זה גובל בפרנואידיות חולנית בעיניי. קונספירציה שתוכננה כולה נגדכם. במילים אחרות: צאו מהסרט.
גילוי נאות: אני לא רופאה (למרות שפעם תכננתי להיות) ואין לי חברים או קרובי משפחה רופאים. למרות זאת, החשד הזה שרופא יטפל טוב יותר באדם שאין לו כרטיס אדי הוא מגוחך - אם כבר, הוא צריך לטפל טוב יותר באדם שיש לו כרטיס אדי, כי זה אומר שהאדם הזה הוא הרבה פחות אנוכי, ודווקא עדיף שהוא יחיה.
אבהיר: אני לא מאמינה בשום צורה שרופאים עושים דברים כאלה, לטובת או לרעת החולים שלהם לפי מי שכן-או-לא חתום על כרטיס. מה שאני אומרת הוא שהרעיון שהם יתנו עדיפות בטיפול דווקא לאנשים שאין להם כרטיס הוא מגוחך, כי באותה מידה, מנין לכם שהם לא יתנו עדיפות הפוכה? (הם לא יתנו עדיפות לאף אחד. שוב, צאו מהפרנויות.)
מלבד זאת, טרם נתקלתי במקרה שזה באמת היה החשש האמיתי והכנה של אדם שסירב לחתום על כרטיס אדי. בכל המקרים שבאמת בדקתי לעומק, היה מדובר בתירוץ, כי אותו אדם פשוט מפחד מהמחשבה שיחתכו לו איברים מהגוף אחרי מותו והגופה שלו לא תהיה שלמה. במילים אחרות - פשוט מפחד מהמוות ומגעיל אותו לחשוב על גופות ועל ניתוחים, ועוד בעצמו. זכותו המלאה (וגם אותי זה מפחיד ומגעיל) - אבל בדיוק בשביל זה קיים חוק הקדימות: אם יש שני אנשים שזקוקים להשתלה, ושניהם באותו מצב רפואי, העדיפות תינתן למי מהם שחתום על כרטיס אדי. ובצדק. לא רוצים לתרום? אז תהיו מוכנים גם לא לקבל השתלה. אנשים צריכים להתמודד עם הבחירות שלהם עד הסוף.
מלבד זאת, אני לא מבינה איך אפשר שלא לחתום על כרטיס, כשרואים אנשים עוברים עוד ועוד טיפולי דיאליזה, או מחוברים למכונות וזקוקים נואשות להשתלת לב/כבד/ריאות, או מתעוורים וזקוקים להשתלת קרנית. הזוי בעיניי שאנשים מסוגלים להיות עד כדי כך אנוכיים. זה קורה כשהם כבר מתים, מה אכפת להם? איך בדיוק יפגע בהם להציל חיים של אדם אחר - אחרי שהם עצמם כבר מתו ממילא? ואם היה מדובר באמא שלהם, או באח שלהם, שזקוקים לתרומה? מבחינתם שגם הם ימותו, רק שאף אחד לא יתרום? או שמא להיפך: זה בסדר לתרום כל עוד אני אישית לא עושה את זה?
ואם היה מדובר בהם עצמם? כמובן שהם ירצו לקבל תרומה, למה לא? לקבל, אבל לעולם לא לתת, כמובן. כבר הזכרתי את המילה "אנוכיות" בפוסט הזה, נכון?
איזה מזל שיש חוק והוא כבר פועל. מי שיש לו כרטיס אדי מוקפץ לראש רשימת הזקוקים לתרומה (מקבל עדיפות על מי שנמצא באותו מצב רפואי, אבל אין לו כרטיס). לפחות במקרה הזה גלגלי הצדק טוחנים כמו שצריך.
